למרות שוויאגרה היא התרופה המוכרת ביותר לבעיות זיקפה, ישנם מספר טיפולים אלטרנטיביים אשר נוספו להיות זמינים בשנים האחרונות. סיאליס הוא דוגמא לטיפול כזה. למרות שאנשים רבים היו רוצים לדעת איזה טיפול עדיף, אין באמת תשובה פשוטה לשאלה זו. שני הטיפולים יכולים לעזור לגברים להשיג זקפות מספקות ולנצח את הפרעות הזקפה שלהם, אך לשניהם יש גם מאפיינים שונים שיתאימו לגברים שונים בדרכים שונות.
יש לזכור כי יעילות הטיפול משתנה מגבר לגבר, בהתאם לגורם להפרעת הזקפה, חומרתה וכמות הגירוי המיני שהמטופל מקבל. לכן עד שלא תנסה בעצמך, אתה לא יכול להיות בטוח בתוצאות המדויקות שתשיג.
מה ההבדל בין סיאליס לויאגרה?
גם ויאגרה וגם סיאליס הם מעכבי PDE-5. הם מרפים את השרירים המובילים דם אל הפין. הרפיה זו מגבירה את זרימת הדם כדי לסייע לזקפה. עם זאת לוויאגרה ולסיאליס יש חומרים פעילים שונים. בויאגרה מעכב ה-PDE-5 הוא סילדנפיל, בעוד שבסיאליס הוא טדלפיל. גברים מסוימים עשויים להגיב טוב יותר למרכיב פעיל אחד מאשר לאחר. עם זאת, גם סילדנפיל וגם טדלפיל פועלים באותו מנגנון, כך שלעולם אין ליטול את שתי התרופות יחד. כמו כן, אסור ליטול יותר מכדור ויאגרה או סיאליס אחד בכל פעם. שתי התרופות דורשות גירוי מיני על מנת להשפיע. גם ויאגרה או סיאליס לא יגרמו לזקפה בעצמם.
היסטוריה של ויאגרה וסיאליס:
ויאגרה פותחה ונבדקה בתחילה בבריטניה לטיפול בתעוקת חזה ונועדה להרפות את כלי הדם המספקים את הלב. בעוד שהתוצאות לטיפול בתעוקת חזה היו מאכזבות, משתתפים רבים דיווחו על התפתחות זקפה לאחר נטילת ויאגרה. מחקר נוסף הראה כי ויאגרה הרפה את כלי הדם המספקים את הרקמות הזקפה. התרופה הושקה ב-1998 על ידי פייזר, ואושרה על ידי סוכנות התרופות האירופית ומנהל המזון והתרופות האמריקאי, כתרופה דרך הפה הראשונה לטיפול בהפרעות זיקפה.
לאחר השקת הוויאגרה, אלי לילי איחד כוחות עם תאגיד ICOS כדי לפתח גרסה חדשה יותר של טיפול זה בבעיות זיקפה. טיפול זה, Taladalafil, אושר למכירה בשנת 2002 באירופה, ולאחר מכן בארה"ב בשנה שלאחר מכן. התרופה קיבלה את שם המותג סיאליס.
